איפה מטיילים

תיאור הפעילות

(00.0 (היציאה מברוש הבקעה. נצא בכביש מס' 90 – כביש הבקעה – לכיוון דרום.

נפנה מכביש מס' 90 ימינה 1 ,אל דרך עפר. סמוך למפנה נראה עצי אקליפטוס אחדים, ומעט אחריהם נבחין בגשרון ומעקה קטנים. דרך העפר מטפסת בתלילות תוך שהיא מעבירה אותנו בפיתולים אחדים אל עבר שמורת אום–זוקה.
לכל אורך העלייה ילוו אותנו שיחי רותם – ואם אנחנו בשלהי החורף, הם יפליאו בפריחתם הלבנה.

כדאי לעצור, לרדת מן הרכב ולפנות לתצפית יפה. נלך מעט ימינה, ולפנינו יתגלה נוף מרהיב של הרי הגלעד בעבר–הירדן המזרחי, ולמרגלותיהם העיר כרימה. הנחלים היורדים מהגלעד תלולים יותר מאלה הגולשים מהשומרון, כמות המים בהם רבה יותר, ולכן גם שפכם לירדן רחב יותר. הפסים הירוקים, הנמש־ חים כבמכחול משני עברי הירדן, נוצרו בעבודת כפיהם של הירדנים ממזרח ושל הישראלים ממערב.

מורדות הרי שומרון משתפלים מזרחה ונושקים לבקעת הירדן; זהו שער השומרון – החלק הצר של בקעת הירדן. מכאן צפונה מתפרסת בקעת בית שאן, נשוב לרכב ונמשיך בכיוון הנסיעה מערבה. נעצור שוב ונפנה שמאלה, בהליכה, לתצפית 2 נוספת על הבקעה: בדרום–מזרח נראה את נהר היבוק, הנהר השני בגודלו במזרח (אחרי הירמוך), המפריד בין הרי גלעד בצפון והרי מואב בדרום. בשתי גדותיו של אפיק היבוק לפני הישפכו לירדן מצוי עמק רחב ידיים: עמק סוכות, נמשיך בנסיעה. סיבה נוספת לחנייה קצרה בצד הדרך: נלך (או ניסע) כ–350 מטר דרומה (שמאלה), עד חורבותיה של העיר הרומית הקדומה "חרבת סווידה". בין המאות ה–4 ו–6 לספירה העיר שגשגה, אך במאה ה–7 ,לאחר הכיבוש הערבי, היא נהרסה. שרידי העיר המבוצרת נראים יפה.

בכמה מן המבנים שרדו נדבכים לכל אורכם, וכן הפתחים, על משקו־ פיהם ומזוזותיהם. באחרים ניכר השימוש באבני גזית גדולות. בחלק הדרומי–מזרחי נותרו שרידי מגדל מרובע – אולם ובו חדרים אחדים. באתר יש גם ריכוז של סרקופגים ומערת קברים חצובה. העיר נמצאת על אגן ניקוז של ואדי פיראן, במקום שבו מתנקזים מי הנגר העילי. לרגלי גבעות הטרשים עיבדו בשעתם תושבי העיר שטחי חקלאות. ואדי פיראן עצמו שימש להם ציר תנועה לעבר הירדן המזרחי. נשוב וניסע בדרך הראשית. אנחנו בצומת. נפנה במסעף הימני.

הגענו לדרך אספלט 3 המובילה שמאלה לשמורת אום–זוקה, וימינה לברוש הבקעה. נחצה את כביש האספלט ונמשיך ישר בדרך העפר מערבה. אנחנו בצומת קטן בפסגת השמורה. נפנה בו במסעף הימני לתצפית 4 מעגלית: במערב נראה את הרי שומרון ואת עמק הבוקע הצפוני; מדרום יתנשא מולנו החרוט של קרן סרטבה, ותחתיו – ואדי אל–פו על שדותיו המעובדים; תצפית צפונה חולשת על עמק בית שאן. שמורת אום–זוקה היא אחת השמורות היפות בבקעה! הדרך אליה נוחה ויפה, ובחורף ובאביב היא עטורה כולה בפריחה מרהיבה של רקפות וכלניות. נסיכי הכתר הם, בלי ספק, האירוסים – אירוס הגלבוע ואירוס שחום פורחים כאן בחודש מרס בריכוזים מר־ שימים.

כדי להתרשם משלל הפריחות מומלץ לעצור, לשוטט מעט ברגל ולהתפעל מהן ומיפי הנוף כולו. נמשיך וניסע מערבה בירידה תלולה ונמשיך בדרך הראשית. אנחנו בצומת משולש. נמשיך במסעף – הימני. לאחר כחצי ק"מ נגיע למזלג דרכים משולש. נבחר בשביל הימני, בהמשך הדרך שבה נסענו. נעלה לראש הכיפה ונמשיך את מסלולנו בוואדי אום אל–חרובה 5 נפנה שוב ימינה ונמשיך בתוך ערוץ הוואדי. בחודשים מרס ואפריל מתכסה הוואדי במרבדי פריחה.