איפה מטיילים

תיאור הפעילות

"עוגה-עוגה-עוגה, במעגל נחוגה", שרות הגננות בגן. אך הן לא מתכוונות לעוגה למאכל, אלא לפיתולים כמו אלה של ואדי עוג'ה. פריחת חלמוניות, מעט מורשת קרב והמון מים הם בדיוק מה שנחוץ לנו בחודשי החורף והאביב הנעימים של בקעת הירדן

אורך המסלול: 5 ק"מ

משך המסלול:

מים: עין עוג'ה ואמת המים היוצאת ממנה (בעונה). יש להצטייד ב-3 ליטר מים לאדם, בקיץ ב-5 ליטר לאדם.

ביטחון ועזרה רפואית: מוקד בקעת הירדן: 02-9940218 מוקד בנימין: 02-9974106

מפות: מפת טיולים וסימון שבילים מספר 6-5: בקעת הירדן ומזרח השומרון, בהוצאת החברה להגנת הטבע.

אפשר לקבל פרטים נוספים בבית ספר שדה עפרה: 02-9975516.

המסלול מיועד למיטיבי לכת בלבד.

יש צורך בשני רכבים למסלול.

תחילת המסלול:

נוסעים על דרך אלון (כביש 458) אל היישוב כוכב השחר. נכנסים בשער היישוב, פונים בפנייה השלישית ימינה, ולאחר 200 מ' מגיעים לברֵכת הכרמים. כאן מחנים את הרכב.

הגעה לסוף המסלול (הקפצת רכבים):

יוצאים מכוכב השחר ופונים שמאלה. עוברים את היישוב רימונים, ולאחר 2 ק"מ מגיעים לצומת רימונים. בצומת פונים שמאלה, לכיוון יריחו, ומתפתלים בכביש צר ויפה שנקרא 'טריק אבו ג'ורג" (כביש 449). לאחר 10 ק"מ פונים שמאלה, לכיוון היישוב ייט"ב. ממשיכים עד לצומת T ופונים בו שמאלה, ובצומת ה-T הבא פונים ימינה. לאחר 500 מ' מגיעים למגלשה. אפשר לחנות כאן, אך אם ממשיכים פנימה מגיעים לחניון ולברֵכות נוספות על הנחל. למרות כל זאת, מומלץ להחנות את הרכב ביישוב ייט"ב הסמוך.

תיאור המסלול

לאחר שכשוך בברֵכת הכרמים מטפסים מעט עם שביל הג'יפים דרומה, ומתחברים לדרך עפר המסומנת בסימון אדום. פונים שמאלה, לכיוון ואדי עוג'ה, ולאחר 900 מ' מגיעים למפגש שבילים. פונים שמאלה, בשביל עפר המסומן בסימון שחור, ולאחר 200 מ' פונים ימינה עם הסימון השחור לשביל הולכי רגל – יש לשים לב לסימונים! המעוניינים יכולים לעלות לתצפית בסככה עם תותח צבאי ישן, בקצה שביל העפר.

השביל והסימון השחור ממשיכים לאורך שדה בור, ולקראת סופו חוצים אותו לכיוון פתח הוואדי. מכאן מתחיל השביל לרדת בתלילות, עד שהוא מתחבר לערוץ הוואדי הנקרא 'ואדי אל קיס'. בסתיו מתמלא הנחל בפריחה צהובה של חלמוניות.

לאחר הליכה קצרה בערוץ השביל מטפס לגדה הדרומית של הוואדי (שמאלית בירידה), ולאחר כמה דקות נבחין שהנחל מתחתינו נעשה עמוק יותר. מגיעים לירידה של 12 מ' בסדק צר, יש לסייע זה לזה בירידה. לאחר חמש דקות מגיעים לתצפית מצוקית ויפה על החיבור בין ואדי אל קיס וואדי עוג'ה. מהתצפית פונים שמאלה והולכים בשביל צר על שפת המצוק, ולאחר 150 מ' מתחילים לרדת בתלילות אל מפגש הערוצים. הירידה מסתיימת בהליכה על שלוחת סכין, כשמצד ימין שלנו זורם ואדי אל קיס ומשמאלנו ואדי עוג'ה. בחיבור בין שני הנחלים יש גם חיבור בין השביל השחור, שאיתו הגענו, ובין השביל האדום, המגיע מוואדי עוג'ה ומבקעת עין סמיה.

מהפיצול פונים ימינה במורד העוג'ה, וממשיכים עם הסימון האדום על גדתו הצפונית של הנחל. לאחר 30 דקות מגיעים אל עין עוג'ה. ספיקת המים במעיין ירדה בשנים האחרונות, בעקבות ירידה בכמות הגשמים באזור ובעקבות שאיבה מוגברת של תושבי יריחו, אך בתקופות גשומות אפשר לראות זרימה בנחל. מֵעין עוג'ה ממשיכים ללכת 10 דקות נוספות, עד שמגיעים לרחבת האספלט בסוף המסלול.

קו שתי העוג'ות

מקור השם עוג'ה הוא המילה 'עוגה' בעברית, כלומר סיבוב, כיוון שלנחל פיתולים רבים. נחל נוסף הנקרא בערבית עוג'ה, מאותה סיבה, הוא נחל הירקון. שני הנחלים מתחילים מרכס בעל חצור שעל יד עפרה, ועל כן הם נקראים 'העוג'ה המזרחית' ו'העוג'ה המערבית'. במלחמת העולם השנייה, לאחר שכבש הגנרל אלנבי עם חיל המשלוח המצרי את דרום הארץ ואת ירושלים, הצליחו החילות הטורקיים להתבצר על 'קו שתי העוג'ות' ולבלום את כוחותיו של אלנבי. רק לאחר תשעה חודשים הביס צבאו של אלנבי את הטורקים בחזית המערבית, וכוחותיו הגיעו עד דמשק. הנחל קיבל גם שם עברי – נחל ייט"ב – על שם היאחזות הנח"ל הסמוכה הנושאת את השם ייט"ב – יד יצחק טבנקין.

הגדודים העבריים

בזמן מלחמת העולם הראשונה הוקמו 'הגדודים העבריים', שמטרתם הייתה לסייע לבריטים נגד הטורקים ולקדם את הצהרת בלפור להקמת בית יהודי בארץ ישראל. בין הדמויות המובילות בהקמת הגדודים העבריים היו זאב ז'בוטינסקי ויוסף טרומפלדור.

במהלך מלחמת העולם הראשונה יצאו הגדודים למסע שבו חצו את מרחב בנימין וירדו לבקעת הירדן כדי לפרוץ את קו שתי העוג'ות. תרגיל הטעיה של הגדודים העבריים, שהחלו לטפס על הרי מואב, גרם לטורקים לדלל כוחות לאורך הקו כדי לבלום את הכוחות המאגפים את קו החזית ממזרח. ייתכן שמצב זה סייע לאלנבי לפרוץ את קו החזית בתל כודאדי שבירקון ולהפיל את החזית הטורקית כולה.